חוקה:הכנסת

המהות: לפי המוצע – מסתפקים במהות "גרעינית" ואין סעיפים המרכזים ומונים את הסמכויות או הפונקציות של הכנסת כולן (השוו למשל לסעיף 65 בחוקת אסטוניה).

הסדרת נושאים הקשורים לפרלמנט בחוקות העולם

הסדרת נושאים הנוגעים לפרלמנט בחוקה

תפקידים חשובים אחרים של הכנסת (פיקוח על הרשות המבצעת) באים לידי ביטוי בסעיפים אחרים בחוקה (זימון, קבלת מידע, אישור הסכמים בינלאומיים, תפקיד הפרלמנט באישור אמנות והסכמים בינלאומיים פיקוח על פעולות צבאיות, קביעת תקציב המדינה).

מעמד הכנסת בהליך עיצוב התקציב ואישורו

ועדה פרלמנטרית לענייני תקציב המדינה ואישור התקציב

מוצע כי סעיף 2 בחוק היסוד שעניינו מקום המושב של הכנסת הקובע: "מקום מושבה של הכנסת הוא ירושלים" – יועבר לחלק הראשון "עקרונות יסוד" שבו יטופל גם מעמד עיר הבירה. ההנחה – אין צורך בהסמכה חוקתית על מנת להעביר את סעיף 26 בחוק היסוד דהיום לחוק הכנסת שכן הסעיף עוסק במקום מושב קבוע (ולא בישיבה פלונית).

משקף את העובדה שייתכן כי מספר החברים יפחת במהלך הכהונה (לגבי תחילת הכהונה – שאני, ור' בג"ץ 306/81 פלאטו שרון נ' ועדת הכנסת, פ"ד לה(4) 118).

לדיון – בסיבוב הראשון לא נערך דיון "מסגרת" לגבי היחסים בין הרשויות ושינויים אפשריים בהרכב הכנסת בשל כך (למשל, חיזוק הבקרה על הממשלה או חיזוק הבקרה הפנימית על הפרלמנט). כך, לא נדון שינוי אפשרי במספר החברים, הצעה להקמת בית נוסף, שינוי בשיטת הבחירות וכו'. ההצעה בפרק זה כוללת "חוק נורווגי" וסעיפים לחיזוק הבקרה על הרשות המבצעת אך לא שינויים מפליגים במצב הקיים ויש לדון בהצעות שונות שהועלו בעניין זה.

לדיון – בסיבוב הראשון לא נערך דיון בשיטת הבחירות המתאימה למדינת ישראל ובשאלת עיגונה של שיטה מסוימת בחוקה ואפשרות שינויה. מיקום השיטה צריך להיות בחוקה ויש לדון בעניין זה.

עקרונות שיטת הבחירות-מבט משווה

שינוי הסעיף – לפי הוראות תיקון החוקה וכן לא תהיה פסקת הגבלה על עקרונות שיטת הבחירות – לכן הושמטה הסיפה של סעיף 4 דהיום הקובעת: "אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת" (ולא יהיה שינוי במשתמע של החוקה, ור' סעיף 46 בחוק-יסוד: הכנסת דהיום).

לדיון – האם להותיר כאן את הביטוי "כלליות"? למעשה מתן זכות בחירה לכל אזרח היא משמעה של הזכות לבחור, ואף לזו ייתכן שיהיו חריגים שמוצע שייקבעו בחוקה (אם יוחלט על כאלה). הזכות אינה מוחלטת וניתן שלא לאזכרה כאן. יחד עם זאת לאמירה הכללית יש חשיבות הצהרתית והחשש שהמונח "כלליות" ישמש בביקורת שיפוטית על הגבלות על הזכות לבחור אינו גדול שכן גם הסדרתה של זכות זו הינה בחוקה (עם פסקת הגבלה לגבי הסדרים פוגעים, אם גם לא לגבי עילות שלא יימנו בחוקה).

לדיון – הפרשנות הנוהגת בעניין עקרון השוויון (ר' הערת שוליים 6 כאן), והיחס בין סעיף זה לבין הסעיף שעניינו הזכות לבחור ולהיבחר, וחופש הפעולה של מפלגות וכן הסעיף בעניין הזכות לשוויון (או לאיסור הפליה) בפרק זכויות האדם.

לדיון – גרסה ד' – הצעה לכלול בחוקה אחוז חסימה מקסימלי שיהיה קשה לשנותו (יצריך תיקון חוקה) תוך קביעה שכל שינוי בחוק רגיל (עד לאותו אחוז) – יצריך רוב של 61 (או רוב אחר) של חברי הכנסת (ור' בעניין הצעה שיהיו נושאים שחוק רגיל שיסדירם יצריך רוב שייקבע בחוקה ובעניין יצירת מדרג בחקיקה, הערה לסעיף 4(ב) בפרק החקיקה). ללא גרסה ד' (או הבהרה אחרת בעניין אחוז החסימה) ונוכח הפסיקה עלול להיווצר חוסר בהירות: ייתכן שכל שינוי בו לא יתאפשר בפגעו ביחסיות. יתכן גם כי בית המשפט יקרא פסקת הגבלה שיפוטית ביחס לסעיף זה או יטפל בנושא אחוז החסימה דרך פסקת ההגבלה בעניין שוויון ההזדמנויות של רשימות או בעניין הזכות להיבחר. כל אחד מאלה יביא לבחינה שיפוטית לפי פרמטרים מהותיים של כל תיקון חוק בעניין אחוז החסימה.

אולי יש מקום לנסח סעיף שייקבע ששיטתנו היא רשימתית (במקום לכלול התייחסויות לכך בזכות להיבחר באופן אגבי) וכן את סעיף קטן (א) שכאן.

הוחלט בוועדה להוסיף בחוקה סעיף המגן על פעילותן של המפלגות וכן מסדיר פעילויות (בנוסף לסעיף מוצע בפרק הזכויות שעניינו זכות אדם להתאגדות לרבות כמפלגה). תפקיד המפלגות כמתווכות בין הפרט לשלטון חיוני וכן הן, לפי החוקה, המתווכות גם לעניין הזכות להיבחר (דבר המשפיע גם על הזכות לבחור). ההצדקה להסדרה חוקתית נמצאה גם כדי לגונן על המפלגות מפני השלטון (במיוחד לגונן מפני תמריץ לפגוע במפלגות חדשות או אופוזיציוניות) וגם כדי להסדיר עניינים שלמחוקק (שליח המפלגות) אין עניין להסדירם למרות שיש בכך צורך.

לרישה – אין הגדרה של מפלגה אך יש התייחסות לאפיון מרכזי שלה – המטרה של קידום עניינים בדרך של ייצוג בכנסת (השתתפות בשלטון), וכן עולה כי המפלגה היא קבוצה שיש לה מטרות המשותפות לקבוצה.

"להתקיים" – לאו דווקא על ידי רישום וכן מרמז גם לפירוק כפוי לפי העילות המנויות.

לדיון – נושא הפירוק וכן האם נדרש סייג מפורש לגבי אפשרות של פירוק (כגון "הוראות בדבר העילות והדרך לפירוק מפלגה ייקבעו בחוק").

"חופשית" – נוסח של חירות ולא של זכות (שלא תיגזר ממנו חובה חוקתית של מימון מפלגות).

הוועדה החליטה להותיר את סעיף 7א דהיום (שלילת השתתפות של רשימות מועמדים) בחוקה כנוסחו (לעניין "יהודית ודמוקרטית" או "מדינת הלאום היהודי" ר' הערות ונוסחים בפרק עקרונות היסוד). יש להעביר, אם כך, לרמה חוקתית, גם את סעיף 5 בחוק המפלגות משום חשיבות פעילותן של מפלגות והצורך לעגן בחוקה את הסייגים לפעילותן או לרישומן.

לדיון – גרסה ב' – מאחר שמוצע כי העילות לאי רישום מפלגה תהיינה רק אלו המנויות בחוקה, יש לדון בעילה הקיימת היום בחוק המפלגות לשלילת רישום מפלגה שהיא "מסווה לפעילות לא חוקית". יש בעילה זו מימד מעגלי שלא מגונן מפני המחוקק שיכול לקבוע פעילויות לא חוקיות כרצונו ואולם בעיה זו קיימת גם בנוגע לזכות להתאגדות וישנן חוקות המגבילות את הזכות בעילה זו.

מומלץ לכלול את הדרישה לשוויון מהותי, מסוג זה של הקצאת המשאבים (כגון מימון מפלגות ותעמולת בחירות) בסעיף זה במקום האכסניה הקיימת היום בסעיף 4 בחוק-יסוד: הכנסת העוסק בשיטת הבחירות ("שוות"). סעיף זה יחלוש גם על חלק מההסדרים בעניין רשימות מועמדים (אם כי לא באופן ממצה) שכן רק מפלגה יכולה להגיש רשימת מועמדים וכמו כן מקומו כאן שכן תיתכן הקצאת משאבים שלא אגב בחירות.

בהצעת החוקה יש בכמה מקומות התייחסות ל"רשויות השלטון" – יש לדון במשמעותו של ביטוי זה כאן לעומת המקומות האחרים.

"הקצאת משאבים" – נזכר במפורש אם כי ברור שאין היתר להפלות גם בענין אחר.

לסיפה – מוצע לקבוע עקרון חוקתי של אוטונומיה של מפלגה (ור' גם בסעיף קטן (ב)), בנוסף לזכויות לבחור ולהיבחר ולזכותו של הנציג הבודד למנדט, זכויות שזוכות בפסיקה של השנים האחרונות להעדפה על העקרון של האוטונומיה) גם כלפי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, וגם כלפי הרשות השופטת (בכל הנוגע לטיב הביקורת השיפוטית על ניהול ענייניה הפנימיים של מפלגה, או על סעיפים בתקנונה). הניהול הפנימי משקף גם אידיאולוגיה וההנחה היא שבשוק הרעיונות אדם המצטרף למפלגה מקבל על עצמו את כללי המשחק שהיא קובעת.

עדיין ניתן יהיה לדון בעניין הזכות להיבחר בתוך המפלגה במסגרת הזכות להיבחר לכנסת או באמצעות פרשנות לסעיף של עקרונות השיטה, אך אם יתקבל סעיף זה תהיה הוראה באותה רמה (חוקתית) בנושא האוטונומיה של המפלגה ויהיה לכך משקל.

גרסה ב' – דרישת שקיפות על עניינים נוספים של מפלגה נוכח תפקידה כמתווכת בין העם לבין המוסד הנבחר או דרישת שקיפות מוגברת לפחות כלפי חבריה של המפלגה.

לדיון – הצעה (המקובלת במקומות המסדירים נושא המפלגות) לחיוב המפלגה להתנהל באופן דמוקרטי בענייניה הפנימיים. קביעה כזו תחייב, בין היתר, שוויון בין החברים ותקשה על מפלגות קיימות המתנהלות בדרך לא דמוקרטית (לכן לא נכלל סעיף כזה בחוק המפלגות דהיום).

ניתן לכלול את הסעיף בפרק זכויות האדם (אם כי יש חוקות שבהן מנויה הזכות בפרק הפרלמנט או בפרק "העם"); מכל מקום יהיה כפוף לפסקת הגבלה ור' להלן.

היום בסיפה של הסעיף: "אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת"; לגבי גיל 18 – היום אין כבר צורך בסיפה מאז התיקון בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 בעניין פנקס הבוחרים (ס"ח התשס"ג, בעמ' 34). לגבי שלילה על ידי בית המשפט לפי חוק – מוצע למחוק – מוצע שעילות לשלילת הזכות לבחור יהיו רק אלו המנויות בחוקה.

לדיון – גרסה ג' – מוצע שהעילות לשלילת הזכות (להבדיל מפגיעה בה) תיקבענה בחוקה בלבד ולפיכך יש לדון בעילות לשלילת הזכות ואם אין רוצים להגבילה, להבהיר זאת בנוסח על מנת שלא יהיה ספק ששלילה מוחלטת לא תיתכן לפי פסקת ההגבלה. עילות השלילה המקובלות: הגבלה בשל אי כשירות שכלית או בשל הרשעה בעבירות – אצלנו נוהגת תפיסה אחרת: מוסדרת, גם טכנית, זכות בחירה לאסירים ואין הגבלה על הזכות מטעמים של מוגבלות שכלית, תהא קשה ככל שתהא).

"שביום הגשת..." – מוצע לשקול ניסוח סעיף שיכלול אמירה ששיטתנו רשימתית וכאן להתייחס לגיל הנכון ליום הבחירות ולא ליום הגשת הרשימות (בדומה לזכות לבחור).

"שביום הגשת..." – מוצע לשקול ניסוח סעיף שיכלול אמירה ששיטתנו רשימתית וכאן להתייחס לגיל הנכון ליום הבחירות ולא ליום הגשת הרשימות (בדומה לזכות לבחור).

הוצע בוועדה להוסיף דרישת תושבות (הקיימת לגבי שר, נשיא המדינה, מבקר המדינה, שופט), בניגוד לזכות לבחור, שם היתה מחלוקת.

לסיפה שבסוגריים: עילות לשלילה – רק בסעיף זה. לעומת זאת, הסדרים הפוגעים בזכות – יהיו כפופים לפסקת הגבלה מהותית מפרק הזכויות (ור' הצעה לדיון לעניין זה בסוף סעיף זה).

מוצע להזכיר בחוקה במסגרת סעיף קטן זה רק בעלי תפקידים המוזכרים בחוקה. כל האחרים המנויים היום בסעיף 7 בחוק-יסוד:הכנסת, תיבחן הצדקת שלילת זכות המועמדות מהם לגופה, אך אין צורך להזכירם כאן אלא בחוק רגיל.

ההצדקה לאזכור בחוקה – בשל שלילת הזכות לבחור ולהיבחר. ההגבלה על מועמדות למשרות שונות נוגעת גם לנשיא המדינה, מבקר המדינה ושופטים. בפרקים אלה, הצעת החוקה אינה כוללת הוראה מפורשת בעניין איסור על מועמדותם לתפקידים השונים (נשיא ומבקר המדינה לכל משרה, ושופט לתפקיד חבר הכנסת). עם זאת, לא תתאפשר מועמדותם מכוח הסעיפים המסמיכים בפרקים השונים לקבוע בחוק רגיל תנאי כשירות (לרבות תקופת צינון). ההגבלה עצמה תהיה בחוק רגיל.

לפסקה (4) – הוועדה החליטה על מודל דליל בחוקה ולפיכך אין כאן אפיון של המשרה (עובד מדינה, עובד ציבור, בכירות המשרה), אין אפיון של עילת השלילה (ניגוד עניינים, אמון הציבור במשרה) או של תקופת הצינון – ההסדרים יצטרכו לעמוד באמות המידה של פסקת ההגבלה.

לדיון – אפשרות להוסיף הגבלה על משך תקופת הצינון שהמחוקק מוסמך לקבוע.

הוועדה החליטה על מודל דליל בחוקה, בלי לציין בחוקה דרישה למאסר בפועל, או לפסק דין סופי, בלי קביעה של תקופת השלילה - אך עם דרישה להרשעה (ולא יהיה די בפסק דין שיש בו קביעה שאדם עבר עבירה אם לא לוותה קביעה זו בהרשעה – השוו לבג"ץ 3090/97 כהן נ' הממונה על מחוז הדרום משרד הפנים פ"ד נב(2) 721 ולקביעת תקופה בחוק – כל ההסדרים הללו שיועברו בחוק הבחירות לכנסת יחסו תחת פסקת הגבלה (בכפוף לשמירת דינים לגבי המודל של היום).

ההבדל בין המודלים: הרשאה ליצור בחוק רגיל עילת שלילה שעניינה הרשעה לעומת שלילה בחוקה של הזכות בשל הרשעה (ואז יש לכלול פרמטרים נוספים). יש גם הבדל "חינוכי" בין המודלים שכן לפי גרסה א' לא תהיה חובה לשלול את הזכות (אם כי בפועל מוצעת גרסה משלימה בחוק הכנסת).

לדיון – שלילת הזכות להיבחר בשל קביעת גורם מוסמך (כגון מבקר המדינה) שהופרו באופן חמור הוראות חוק המפלגות וחוק מימון מפלגות בעניין גיוס כספים או בשל עבירות שחיתות לצורך הבחירה.

הסמכה ליצור את ההסדר הקיים היום לפי סעיף 6א בחוק היסוד – בלי שיתעורר ספק אם עצם ההגבלה (להבדיל מההסדר הספיציפי) פוגע יתר על המידה בזכות להיבחר (ולבחור).

לדיון – ההסדר הקבוע היום בסעיף 6א בחוק היסוד שיש בו עירוב לא ברור בין תכליות (הפניית עורף לסיעה אל מול מסחר בכוח הצבעה) ושיש בו הבחנה לא ברורה בין פרישה אסורה לבין התפלגות מותרת ואין בו התייחסות למבחן רלבנטי של הקרבה לבחירות. פרטי ההסדר יועברו בחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 אך יש לדון בהם כמכלול המשליך על הזכות להיבחר.

לדיון – משמעת סיעתית וחובות הנבחר כלפי מפלגתו או סיעתו אל מול עצמאותו וחובתו כלפי הציבור – האם יש מקום להתייחס לכך בחוקה?

הוועדה החליטה להותיר את סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת דהיום (שלילת השתתפות של רשימות מועמדים) בחוקה כנוסחו (לעניין "יהודית ודמוקרטית" או "מדינת הלאום היהודי" ר' הערות ונוסחים בפרק עקרונות היסוד).

השוואת הדרישות לעניין אישור בית המשפט העליון לגבי פסילת רשימה ומועמד.

לדיון – שוויון ההזדמנויות של רשימות מועמדים במיוחד אם יהיה שינוי בסעיף עקרונות שיטת הבחירות ור' שם (בסעיף המפלגות מוצע הסדר בנוגע לאיסור הפליה בהקצאת משאבים אך אינו חל על כל הזוויות של שוויון ההזדמנויות, כגון איסורים). יש משמעות לגרסה שתתקבל לעניין סעיף השוויון בפרק זכויות היסוד של האדם (איסור הפליה מכל טעם מכסה גם עניין זה).

לדיון – הצעה שסעיפים 4 עד 6 יהיו כפופים לפסקת הגבלה, ללא יכולת התגברות.

לדיון – דרישה לרוב של 61 חברי הכנסת לפגיעה בעקרונות שבסעיף.

כן ר' הערה לסעיף 4(ב) בפרק החקיקה לפיה יהיו נושאים שיידרש רוב מיוחס שייקבע בחוקה להסדרתם ולשינוים בחוק רגיל וניתן לקבוע נושאים אלה כנושאים כאלה לצורך גמירות הדעת בטיפול בהם (גם ללא פגיעה בזכויות).

יחייב שינוי בסעיף המוצע בחוק הכנסת, וקיצור מועדים של שבוע לעומת המקובל היום. (אם רוצים מודל הדומה להיום – "בתוך שלושה שבועות מיום הבחירות"); גרסה ב' – היא הבהרה של הדין הקיים.

חלקו של סעיף 12 בחוק היסוד בדבר היום והשעה הועברו לחוק הכנסת וכן הועברו לחוק הכנסת סעיף 13 בחוק היסוד (פתיחה על ידי נשיא המדינה) וחלקו של סעיף 14 בחוק היסוד (אופיה של ישיבת הפתיחה).

לדיון – גרסה ג' – האם לא לשנות את המצב הקיים ולקבוע שכהונתם של חברי הכנסת מתחילה ביום פרסום תוצאות הבחירות; החיסרון במודל הקיים – תקופה ארוכה יחסית שכנסת קודמת ממשיכה לכהן (כך למשל עניינים דחופים שיחייבו אישור ועדה: האם תכונס ועדה שאינה מייצגת את הציבור?)

העלאה מחוק הכנסת של עניין שני כנסים לשנה – עקרון חוקתי של עבודה סדירה של הפרלמנט וכן הבטחה של אפשרות כינוס מיוחדת. אפשרות אחרת – לכלול בחוקה זמן מינימום של עבודה בשנה ולא להתייחס לעניין "כנסים".

לדיון – גרסה ב' – המלצתנו שהנוסח יהיה בחוקה (חגיגי, הולם, וכן על מנת לא לאפשר שינויים תכופים, שכן אי הצהרה היא עילה להדחה של חבר הכנסת לפי החלטת הוועדה (ור' בסעיף 22(א)(1) בפרק זה).

לדיון – הצעה להתייחס בהצהרה גם לחובה לשמור על כבוד הכנסת ועל כללי האתיקה (ר' הצ"ח הכנסת התשס"ד, עמ' 38).

לדיון - האם לאפיין את תפקיד יושב ראש הכנסת ולכלול בו חלק מהמרכיבים המפורטים בסעיף 5 לתקנון הכנסת. (מכל מקום מוצע להעביר את הסעיף לפחות בחוק הכנסת. סעיף 5 האמור קובע:

"יושב ראש הכנסת ינהל את ענייני הכנסת, ייצג אותה כלפי חוץ, ישמור על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה; הוא ישב ראש בישיבות הכנסת, ינהלן, יעמיד את השאלות להצבעה ויקבע את תוצאותיה וכן התוצאות של כל הבחירות המתקיימות בכנסת").

נייטרליות וסמכויות של יושבי ראש פרלמנטים

לדיון – מעמד הסגנים. יש חוקות בהן יש הגבלה של המספר; אצלנו ישנם סגנים רבים (היום – עד 7, ור' סעיף 10 בחוק הכנסת) ולא רק אחד שהוא ממלא המקום הקבוע ולפיכך אין מקום ליצור בחוקה מגבלות כה נוקשות על העברת הסגן מכהונה והחלפתו על ידי סיעתו כפי שקיימות היום, שכן מעמדו ותפקידו בכנסת שונה בתכלית מזה של יושב הראש (ולכן מוצעת הבחנה ור' להלן).

לדיון – האם להגביל את סמכויותיו של יושב ראש הכנסת בזמן שממלא את מקומו של נשיא המדינה ומכל מקום, האם להסדיר זאת בחוקה (קשור לשאלה מה נכלל מלכתחילה בחוקה לגבי יושב ראש הכנסת).

כדי לשמור על עצמאותו של יושב ראש הכנסת הוראות בעניין הדחה וכו' ייקבעו רק בחוק (ולא בתקנון) והחלטה בעניין הדחה תתקבל לפחות בקולותיהם של רוב חברי הכנסת (לפי חוק הכנסת היום – רוב של 61 או של 90 – תלוי בעילת ההדחה); כאמור לעיל, מוצע כאן להבחין בין יושב הראש לבין סגניו.

לדיון – האם לקבוע את העילות להדחת יושב ראש הכנסת ואת הרוב הדרוש להדחה בחוקה? (יגן עליו יותר מאשר קביעה בחוק רגיל אך יהיה נעדר גמישות וידרוש הכרעה מראש בדבר כל העילות (ולא רק המקובלות שהן הרשעה או התנהגות שאינה הולמת), כגון: מילוי תפקיד ברשות המבצעת, חילופי ממשלות וקואליציות והיותו בסיעת אופוזיציה).

"סמכויותיהן" – בחוקה מוסדרות הסמכויות לזמן גורמים לוועדה, לקבל מידע וכן סמכות החקיקה.

לדיון – האם לכלול דרישה חוקתית לייצוגיות (כפי שקיימת היום בעניין ועדת חקירה פרלמנטרית) או שיש חשש לנוקשות יתר אם ויכלל בחוקה.

היום נאמר "בחוק או בתקנון" ואולם כללי אתיקה נקבעים לפי חוק החסינות.

לדיון – האם לכלול הוראה בדבר חובת הכנסת לקבוע כללי התנהגות של חברי כנסת ובדבר דין משמעתי – ואם כן יש להכריע האם ניתן במסגרת זאת לשלול זכות הצבעה או להרחיק חבר כנסת כסנקציה משמעתית – אם כן, נדרש אזכור בחוקה.

הסעיף חל על דיוני המליאה בלבד.הוחלט להעביר לחוק רגיל את סעיף 28 בחוק היסוד הקובע: "ההליכים בישיבת הכנסת והדברים שנאמרו בה – פרסומם אינו מוגבל ואינו גורר אחריות פלילית או אזרחית."

ניתנת אפשרות לקבוע בחוק רגיל שהחלטה שאין לגביה הוראה בחוקה (כך למשל, לגבי חקיקה יש הוראות בפרק החקיקה) – תתקבל ברוב של 61.

לדיון – רעיון שעלה בוועדה: לקבוע קוורום לדיונים בהצעות חוק (יש דוגמאות לכך בחוקות).

קוורום או רעיון הפוך שעלה – למחוק את הסיפה בהצעה ולא לאפשר בחוק רגיל לקבוע דרישת קוורום או רוב לקבלת החלטות (היום יש מספר חוקים הקובעים רוב לקבלת החלטות במליאה).

לסיפה שבסוגריים – בשני הפרקים הנ"ל אין הוראה בעניין הקריאה הטרומית וכן ניתן להבחין בין הצבעה לבין קוורום בדיון.

נוסח סעיפים 17 ו-18 בחוק היסוד: "לחבר הכנסת תהיה חסינות; פרטים ייקבעו בחוק; לבנייני הכנסת תהיה חסינות; פרטים ייקבעו בחוק".

הסעיפים כפי שהם היום – אינם אומרים דבר. מוצע לאפיין את גרעין החסינות המהותית ולקבעה בחוקה ולתת הסמכה לקבוע מגבלות על פעולות חקירה, מעצר והעמדה לדין ("חסינות דיונית").

לדיון – ברוב החוקות אין חסינות על "מעשה" – האם לנקוט בחוקה מודל של הסמכה לגבי המעשה שיאפשר בעתיד לשנות את המודל הנהוג היום בלי תיקון חוקתי.

לדיון – הסמכה לקבוע בחוק חריגים לחסינות המהותית (ממילא יהיה חוק כאמור בשליטת הכנסת (אך אז תתאפשר פגיעה במיעוטים באמצעות החריגים, על אף כפיפות כל חקיקה לעקרון השוויון). יצוין שלא הועבר לכאן סעיף 1(א1) בחוק החסינות והסמכה כזו תאפשר אותו. לא כללנו אותו מכל מקום שכן זהו לדעתנו שיקוף הדין הקיים בכל הנוגע ל"מילוי תפקידו" של חבר הכנסת.

מוצע שלא לכלול בחוקה חסינות מהותית על דבר שנעשה "למען" מילוי התפקיד אלא "במילוי" התפקיד. תהיה שמירת דינים לגבי חוק החסינות והפסיקה ממילא לא נתנה פרשנות נפרדת לתיבה זו, המרחיבה יתר על המידה.

לדיון – גרסה ב' ובה הסמכה מפורשת לענישה בין כתלי הפרלמנט גם על מעשים שבגדר החסינות המהותית (הכרעה לטובת גישת הנשיא ברק בפרשת מיעארי, בג"ץ 620/85, פ"ד מא(4) 169, שהתקבלה בבג"ץ 12002/04 מח'ול נ' הכנסת); ואולם נוכח הפסיקה המפורשת אולי כבר אין צורך בסיפה הכלולה בגרסה זו.

"למסור ראיה" במקום הנוסח היום בחוק החסינות "עדות"; הבהרה שלא חייב למסור בבית משפט וגם לא לגורם חקירתי; הבהרה שמדובר בראיה שנמסרה במסגרת התפקיד וכן אחידות מונחים עם סעיף קטן (א) (נוסחית ומהותית).

הנחיה לקבוע בחוק סייגים או תנאים להפעלת סמכויות שונות של הרשות המבצעת.

"פעולת חקירה" – חיפוש, האזנת סתר, יירוט דואר אלקטרוני וכו' (ר' למשל ההגדרה בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998).

כלפי/ הנוגעת ל... – מחד גיסא – ניתן לפעול כנגד ג' אף אם מתגלים אגב אורחא גם דברים הקשורים לחבר הכנסת; מאידך גיסא יש להבהיר כי כשחבר הכנסת הוא נושא הפעולה או שהפעולה נעשית בחפציו, מקום עבודתו וכו' ("נוגעת" אליו) – יחולו סייגים או תנאים להפעלת הסמכות.

הסמכה מפורשת להוראות דוגמת אלו הקיימות בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח- 1968.

לדיון – גרסה ב' – הרמה הנורמטיבית של ההוראות המגבילות (חלקן מצויות בחקיקת משנה ).

נוסח סעיף 39 היום: "חברי הכנסת יקבלו שכר כפי שנקבע בחוק".

בסיבוב הראשון הוחלט להעביר לחוק רגיל את כל ההוראות בעניין שכר. מומלץ לדון בכך שנית ולקבוע בחוקה את העקרונות: השכר – מאוצר המדינה; הדרך לקביעתו – תיקבע בחוק.

לדיון – האם לכלול בסעיף מטרה של עצמאות בביצוע התפקיד (לעניין כל נושאי המשרות).

לדיון – גרסה ב' – הצעה (בדומה לתיקון האחרון לחוקת ארה"ב) ששינויים בעניין שכר ותנאים של חברי הכנסת – יחולו רק על חברי הכנסת שנבחרו לכנסת הבאה, בשל פוטנציאל ניגוד העניינים (ר' והשוו בג"ץ 971/99 התנועה למען איכות השלטון נ' ועדת הכנסת, פ"ד נו(6)117).

לדיון – גרסה ג' – עיגון הליך התייעצות למניעת ניגוד עניינים (במקום דחייה בזמן), ר' והשוו לפרק ט' בחוק הכנסת).

ההכרעה החוקתית בנוסח המוצע – סמכות זימון וקבלת מידע מגוף הממלא תפקיד ציבורי ולא מכל אדם או גורם פרטי.

סמכות הרשות המחוקקת לדרוש מידע והחובה למסור לה מידע אמת

החוקה תכלול חיוב לקבוע סדרי דיון מיוחדים לצורך שמירה על סודיות מידע, וכן אפשרות (אך לא חיוב) לקבוע בחוק רגיל סייגים למתן מידע.

ר' השלמה בחוק הכנסת לגבי פרוצדורות מיוחדות לחיסוי מידע ולסדרי דיון מיוחדים.

לדיון – האם לציין בסעיף שהכנסת מפקחת על פעולות הרשות המבצעת (במובן הרחב) – ושמכך נגזרות חובות הדיווח.

פיקוח הפרלמנט על הרשות המבצעת לנוסח – לאפשר סדרי דיון בתקנון כל עוד לא מדובר בסמכויות חריגות.

חובת מסירת מידע והתייצבות של שר לוועדה נגזרת גם מסעיף קטן (א).

לדיון – גרסה ב' – לכאורה אין מקום להותיר את ההוראה שהזימון נעשה באמצעות ראש הגוף או בידיעתו. ניתן להעביר הוראה זו לחוק רגיל כהוראה דיונית של זימון ולא כהוראה חוקתית שהיא תנאי לזימון. מכל מקום מומלץ שלא להותיר בחוקה את הסמכות לראש הגוף להופיע במקום הפקיד. סמכות זו תהיה לפי חוק הכנסת, אך לפי המוצע שם, לאחר הופעת ראש הגוף תוכל הוועדה לעמוד על כך שהפקיד שהוזמן מלכתחילה יתייצב. כשמדובר בשר, לפי סעיף 19 המוצע, תמיד רשאי הוא להופיע בוועדה אם מעוניין.

לדיון – איסור מפורש לזמן נושאי משרה ברשויות השלטון כמו נשיא המדינה, שופט (בזימון – יסוד כופה). אם כי ניתן לפרש שהסעיף ממילא לא חל עליהם (ובמיוחד אם בסעיף זה ייאמר שהכנסת מפקחת על הרשות המבצעת).

הועלה בוועדה הרעיון לאזכר מסירת מידע לחבר הכנסת הבודד מתוך רצון לחזקו בעבודתו, ומתוך הכרה בחשיבות השגת מידע גם לחבר הכנסת הבודד. הסעיף מכיר בהבחנה בינו לבין ועדה ולפיכך קובע שבחוק ייקבעו סייגים למסירת מידע.

ר' השלמה בחוק הכנסת – שם מוצע מודל בדומה לאופן שבו מקבל מידע נציב הדורות הבאים לכנסת מאותם גופים, ובאותם סייגים.

היום ניתן להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בלי דרישה לרוב מיוחס ונאמר שהכנסת תקבע סמכויותיה ותפקידיה.

לפי המוצע, הכנסת תוכל, ברוב חבריה, להקים ועדת חקירה. לוועדה כזו יכול שיהיו סמכויות עודפות על ועדה רגילה של הכנסת ואולם יהיה צורך בחוק רגיל המסדיר את הסמכויות העודפות ואת סדרי הדיונים בוועדה.

ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה

לדיון – גרסה ב' – הן לגבי ההצדקה והיכולת של ועדה פרלמנטרית לתפקד כמעין בית משפט (אם כי יש סמכויות כאלו בפרלמנטים), והן לגבי השלכות של הוראה כזו לגבי סמכות ועדה קבועה והיכולת לקבוע בחוק סמכויות אכיפה לוועדה קבועה.

היום יש בסעיף הוראה בדבר ייצוגיות אך מוצע שהוראות כאלו יהיו בחוק רגיל שיבטיח ייצוגיות אך גם יוכל לערוך הבחנות נדרשות בין ועדות. כן אין סיבה להבחין, לעניין הייצוגיות, בין ועדת חקירה לבין ועדה קבועה של הכנסת.

לדיון – האם לכלול את הסעיף בחוקה או בחוק רגיל (חוק הכנסת). ההצדקה לכאורה – הבהרת תפקידו וזכויותיו של שר (הרשות המבצעת) ברשות המחוקקת (ובעיקר אם תתקבל ההצעה בעניין "החוק הנורווגי); ישנן חוקות רבות שאינן מזכירות סעיף כזה (בין אם השרים חברי פרלמנט ובין אם לא) אך נמצא סעיף דומה למשל בחוקות בלגיה (סעיף 100), גרמניה (סעיפים 43 ו-53), הולנד (סעיף 69), לטביה (סעיף 63).

מוצע למחוק את סעיף 23 בחוק-יסוד:הכנסת הקובע: "חבר ממשלה שאינו חבר הכנסת, דינו לכל דבר הנוגע לכנסת כדין חבר ממשלה שהוא חבר הכנסת, אולם לא תהא לו זכות הצבעה" – גדרי הסעיף אינם ברורים: ככל שיש צורך לדון בחסינות דיונית או בחסינות בנאומי שרים בכנסת – יש לדון בכך במפורש (ור' הערה בענין זה בסוף פרק הממשלה). עניינים אחרים יכולים להיות מוסדרים בחוק רגיל.

לפי המוצע, החוק הנורווגי לא יחול בכל מקרה לגבי סגני שרים (שהם חברי כנסת) – כל עוד לא משתנה באופן מהותי הדגם של תפקיד סגן שר - ואולם אם יהיה הרהור שני בעניין זה – יהיה צורך לדון בתפקידו של סגן שר ולהחליט מה דינו בכנסת אם לא יהיה חבר הכנסת.

הוחלט בוועדה לשמר את חודש חשוון (שנבחר כחודש נוח לבחירות מבחינת חגים ומזג אויר) כחודש הבחירות בחוקה (השוו חוקות נוספות שנוקבות יום וחודש, כגון לטביה, נורווגיה, אסטוניה).

למעשה, מהנוסח, הקיים גם היום, עולה כי אם כנסת פלונית מכהנת שלוש שנים עד חשוון, זו שאחריה מכהנת חמש שנים.

היום מאפשר סעיף 35 לחוק היסוד לקבוע מועד שהינו עד 5 חודשים ממועד קבלת חוק הפיזור.

בוועדה הוחלט לקצר את התקופה המרבית לקביעת מועד הבחירות ביחס ליום קבלת חוק לפיזור הכנסת (העומדת היום על חמישה חודשים).

יכול להיווצר קושי מינהלי בארגון הבחירות שכן הסעיף נוקב בתקופה מרבית ולא מזערית ויאפשר למחוקק לקצר את הזמנים (לפי העמדה ה"מסורתית" של ועדת הבחירות המרכזית אין אפשרות להתארגן בפחות מ-90 ימים ויש לברר עניין זה). מכל מקום, המקום לפתור את הקושי אינו ברמה החוקתית (מה גם שבעתיד המצב יכול להשתנות).

לנוסח – חלק מסעיף 36א בחוק-יסוד: הכנסת דהיום הועבר לפרק משק המדינה (ההפניה לסעיף הקטן המדויק – על מנת להבהיר שמדובר בחוק תקציב שנתי ולא בתקציב ביניים – אם יוותר הסעיף של תקציב ביניים; אם יימחק כפי המלצתנו, ניתן יהיה להפנות לפרק משק המדינה).

ספירת 90 הימים תהיה בהתייחס לאחד מאלה: הודעת נשיא המדינה ליושב ראש הכנסת לפי סעיפים 11(א), 28(ה), 29(ה) בחוק-יסוד: הממשלה כנוסחו היום (למעט לעניין אי הגשת בקשה על ידי רוב חברי הכנסת לפי סעיף 29(ב)); דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה לפי סעיף 13(ד) בחוק-יסוד: הממשלה כנוסחו היום; כניסתו לתוקף של צו לפיזור הכנסת מוצע לאחד את ספירת הימים בכל העילות (היום יש הבדל בספירת הימים לעניין קיום הבחירות בין סעיף 29(ו) לבין סעיפים 11(ב) ו-28(ו)).

מטרת הסעיף – מניעת "משחק" עם מועדי הבחירות (אם כי "נקבע" – מתייחס למצב בו כבר ידוע מועד הבחירות ולא למצב שלפני כן בו עלול להיווצר "ריב סמכויות" בין הרשויות במצב משברי בין עילות שונות (ור' השלמה לענין זה גם בפרק הממשלה).

הנוסח הקיים קובע בכל המקרים הללו (קבלת חוק פיזור, אי אמון, אי קבלת חוק תקציב, פיזור הכנסת בידי ראש הממשלה) כי "רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה" – מטרת הנוסח המוצע היא למנוע "משחק" במועד הבחירות לאחר אירועים אלה באמצעות חוק פיזור, אי אמון נוסף וכו' והבחירות יתקיימו לפי האמור בסעיפים אלה (בכפוף לסעיף בדבר הארכת כהונה בנסיבות מיוחדות).

הנוסח יאפשר חוק פיזור בטרם "נקבע מועד" בהליך של אי אמון או פיזור בצו – אך אם ממילא טווח הימים בחוק פיזור קצר והתוצאה היא אותה התוצאה (בחירות) – זה לא משמעותי. המשמעות – אם יתקבל חוק פיזור במהלך מאמציו של חבר הכנסת שצוין על ידי רוב חברי הכנסת כמנהיג החילופי להרכיב ממשלה יחול סעיף 9 לפרק הכנסת (12 דהיום בחוק-יסוד: הממשלה) וייפסקו ההליכים להרכבת הממשלה – תמשיך לכהן הממשלה הקודמת כממשלת מעבר (על סמכויותיה ומגבלותיה של ממשלת מעבר); זה יהיה המצב גם אם מאמציו של החילופי ייכשלו.

לדיון – גרסה ב' – האם לאפשר בכל זאת לקצר (בעיקר אם לא תתקבל הגרסה שחוק פיזור אף הוא צריך לקבוע טווח קרוב לבחירות); אם יוחלט שכן יש לתקן את הנוסח ולקבוע פרוצדורה (ובמידת הצורך, להוסיף לסעיף 5 בפרק החקיקה בנוגע להצעת חוק תקציבית).

מטרת הסעיף – מניעת "משחק" עם מועדי הבחירות (אם כי "נקבע" – מתייחס למצב בו כבר ידוע מועד הבחירות ולא למצב שלפני כן בו עלול להיווצר "ריב סמכויות" בין הרשויות במצב משברי בין עילות שונות (ור' השלמה לענין זה גם בפרק הממשלה).

הנוסח הקיים קובע בכל המקרים הללו (קבלת חוק פיזור, אי אמון, אי קבלת חוק תקציב, פיזור הכנסת בידי ראש הממשלה) כי "רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה" – מטרת הנוסח המוצע היא למנוע "משחק" במועד הבחירות לאחר אירועים אלה באמצעות חוק פיזור, אי אמון נוסף וכו' והבחירות יתקיימו לפי האמור בסעיפים אלה (בכפוף לסעיף בדבר הארכת כהונה בנסיבות מיוחדות).

הנוסח יאפשר חוק פיזור בטרם "נקבע מועד" בהליך של אי אמון או פיזור בצו – אך אם ממילא טווח הימים בחוק פיזור קצר והתוצאה היא אותה התוצאה (בחירות) – זה לא משמעותי. המשמעות – אם יתקבל חוק פיזור במהלך מאמציו של חבר הכנסת שצוין על ידי רוב חברי הכנסת כמנהיג החילופי להרכיב ממשלה יחול סעיף 9 לפרק הכנסת (12 דהיום בחוק-יסוד: הממשלה) וייפסקו ההליכים להרכבת הממשלה – תמשיך לכהן הממשלה הקודמת כממשלת מעבר (על סמכויותיה ומגבלותיה של ממשלת מעבר); זה יהיה המצב גם אם מאמציו של החילופי ייכשלו.

לדיון – גרסה ב' – האם לאפשר בכל זאת לקצר (בעיקר אם לא תתקבל הגרסה שחוק פיזור אף הוא צריך לקבוע טווח קרוב לבחירות); אם יוחלט שכן יש לתקן את הנוסח ולקבוע פרוצדורה (ובמידת הצורך, להוסיף לסעיף 5 בפרק החקיקה בנוגע להצעת חוק תקציבית).

כאן מדובר בשינוי המועד בשל פתאומיות העילה שאין בה תכנון – וזה לא ייחשב הארכה לפי הסעיף הבא (בעילה "פתאומית", להבדיל מחוק פיזור, ייתכן שהמועד "ייפול" על יום בעייתי).

לדיון – גרסה ב' – נוכח העובדה שניתן רק להתאים והתמרון הוא בן 10 ימים – האם לאזכר את העילות בחוקה?

במקור נחקק סעיף זה כשניתן היה להקדים בחירות רק בחוק התפזרות. יש להבהיר את היחס בין סעיף זה לבין העילות האחרות לבחירות מוקדמות. לכאורה, הדחייה קשורה למצב החירום ולכן אין מקום לשינוי במועדים אף אם מתקיימת עילה אחרת (לעומתיות בין הכנסת לממשלה או אי קבלת תקציב).

אם יוחלט לכלול את ההצהרה בחוקה ייאמר: "הקבועה בפרק זה"הוועדה החליטה שאי הצהרת אמונים היא עילה להדחה ולא לשלילת זכויות (השוו לסעיף 16 בחוק היסוד שגדריו אינם ברורים בשל הנוסח הלקוי).

לדיון – עניין אזרחות כפולה כעילה להדחה – כאן ובאשר לכל נושאי המשרה ברשויות השלטון – האם מוצדק? לעת עתה החליטה הוועדה לכלול את העילה לגבי חבר הכנסת ולגבי נושאי משרות אחרים יש עוגן בחוקה (הסמכה לכלול תנאי כשירות בחוק רגיל).

ר' השלמה בחוק הכנסת לגבי הליך ההתפטרות.

לגרסה ב' – האם להותיר את דרישת הכתב בחוקה (ביטוי לגמירות הדעת וכן ודאות לגבי המועד אך ניתן להסדיר זאת גם בחוק שניתן יהיה לשנותו עם שינוי העתים והטכנולוגיה).

כאן נזכרים דווקא בעלי תפקידים אלה שכן לגבי חבר הכנסת לא קיים סעיף של ייחוד הכהונה בחוקה (אם יוחלט לכלול סעיף כזה יהיה צורך לעיין מחדש בסעיף קטן זה). אזכור בעלי התפקידים שהתמנות להם מביאה לפקיעת כהונה קיימת כאן בשל הפגיעה בזכות לבחור ולהיבחר.

לדיון – דגם של החוק הנורווגי, קרי חיוב שר לעזוב את הכנסת על מנת שייכנס הבא אחריו ברשימה, ואולם עם חדילה מכהונה כשר, ישוב להיות חבר הכנסת (לא נדון דיו בסיבוב הראשון): השפעתו על שיפור עבודת הכנסת וועדותיה, עצמאות הכנסת והפרדת הרשויות אל מול יצירת חיץ של ריחוק וניתוק בין הכנסת לממשלה.

ההצעה היא לגבי שרים בלבד. הדגם של סגני שרים במשטרנו סותר את הרעיון של החוק הנורווגי ור' בפרק הממשלה לגבי סגן שר.

ר' השלמה בפרק הממשלה והבהרה כי ראש הממשלה בפועל יכול להיות גם שר שחברותו בכנסת "נפסקה לפי סעיף 22(א)(5) בפרק הכנסת".

למילים שבסוגריים – אם נבצר מממלא מקום ראש הממשלה למלא את מקומו תבחר הממשלה אחד השרים שהוא חבר הכנסת (ולפי הדגם המוצע – היה חבר הכנסת) להיות ממלא מקום. אך ייתכן שאין בכך צורך והביטוי ממלא מקום מספיק שכן מעת שייבחר אותו השר – יהיה ממלא המקום. בסעיף 30(ד) בחוק-יסוד: הממשלה מוזכר ביטוי זה מן הטעם ששם נקבע שמעת שנפטר ראש הממשלה או נבצר ממנו דרך קבע למלא את מקומו תבחר הממשלה אחד השרים מסיעתו של ראש הממשלה למלא את מקומו אך בהצעתנו – אז ימלא את מקומו ממלא מקומו הקבוע.

לדיון – מתקשר גם לסעיף זה – עקרון חוקתי של ייחוד כהונה (אז יהיה צורך להתייחס בפרק הממשלה גם לסגני שרים, שהם חברי הכנסת, ולתפקידם ברשות המבצעת).

לדיון – האם להפריד בין פסק הדין הפלילי לבין הדחה מהכנסת ולקיים הצבעה במליאה שם תוכרע ההדחה? (במקום סעיף זה שלפיו בית משפט אחראי, בפסק הדין הפלילי, ישירות, להדחה מן הכנסת).

לדיון – חוסר הקורלציה בין סעיף הפקיעה לבין סעיף אי הכשירות להיבחר בשל קלון (הדורש היום גם מאסר בפועל).

ר' השלמה בחוק הכנסת לגבי דיון באישום פלילי נגד חבר הכנסת בהרכב שופטים (במיוחד אם תהיה הדחה אוטומטית מהכנסת עם מתן פסק הדין).

לדיון – האם לאפשר קביעה של נבצרות זמנית ומילוי מקום על ידי הבא ברשימה?

לדיון – האם לקבוע בחוקה עילות נוספות לנבצרות (ניתן לאבחן בין מצב שחבר הכנסת מבקש שיכירו בנבצרות לבין קביעה ביוזמת אחר או הכנסת).

השלמה לחוק הנורווגי לגבי שר שחדל להיות ממלא מקום ראש הממשלה.

לדיון – קביעת הוראה כללית (או בסעיף זה ובסעיף הנוגע לפיטורי שרים שעניינה הסמכה לקבוע בחוק הוראות בעניין דחיית המועד שבו תיפסק כהונה בשל התפטרות עקב ימי מנוחה, חג, מועד או זיכרון.

בחוקה לא יוזכר ההליך בוועדת הכנסת לבקשת חבר הכנסת –ההסדר הפרטני יועבר לחוק הכנסת.

גם כאן – הביטוי "הרשעה" יכול שיתפרש בדומה לפרשת כהן לעיל (ור' הערה לסעיף 6(ג) לפרק זה) אם כי ייתכן שהפרשנות תשונה שהרי מדובר בטקסט חוקתי. לדיון – האם מוצדק (בדומה לגבי הזכות להיבחר).

יש בנוסח שינויים לעומת המצב הנוכחי: "הורשע בפסק דין" - יש להמתין לסיום המשפט בערכאה הראשונה ולא להשעות בתום הכרעת הדין (מאפשר לבית המשפט לקבל ראיות לעונש ולקבוע קלון או אי הרשעה); "שקבע בית המשפט" – ההשעיה תלויה בקביעת בית המשפט, בדומה להדחה; כמו כן העילה היום להשעיה – הרשעה בעבירה פלילית – ואילו העילה להדחה – הרשעה בעבירה שיש עמה קלון (ברי שאין להשעות מי שלא יודח שכן ההשעיה היא הליך זמני לקראת הדחה) – ומוצע להבהיר זאת.

לדיון – האם להוסיף להסמכה גם מצב שבו הגיש היועץ המשפטי לממשלה ערעור לאחר שלא נקבע קלון בערכאה הראשונה?

נדרשת התאמה לגרסה שתתקבל לגבי מועד כניסתם לתפקיד של חברי כנסת חדשים (ר' סעיף 7 בפרק זה).

אם יוחלט, בסעיף 23 על מודל של פקיעת כהונה בשל נבצרות דרך קבע – ולא בשל העדרות רצופה – יש מקום לדון בהשבת חבר הכנסת לכהונתו – אם לא נבצר ממנו עוד למלא את תפקידו.

אם יוחלט, בסעיף 23 על מודל של פקיעת כהונה בשל נבצרות דרך קבע – ולא בשל העדרות רצופה – יש מקום לדון בהשבת חבר הכנסת לכהונתו – אם לא נבצר ממנו עוד למלא את תפקידו.

נדרשת התאמה לגרסה שתתקבל לגבי מועד כניסתם לתפקיד של חברי כנסת חדשים (ר' סעיף 7 בפרק זה).