חוקה:שעת חירום

לדיון – האם ראוי לקבוע עילות מהותיות להכרזה (איום קיומי למדינה, לסדר הציבורי או לשלום הציבור בשל מלחמה, אסון טבע, התקוממות מזוינת, משבר כלכלי חמור)? או שמא עילות כאלו לא יכללו את כל המצבים (רשימה סגורה או רשימה לא ממצה)?

ואם לא עילות – האם ראוי להכביד בפרוצדורה על מנת להרתיע משימוש בכלי זה שלא לצורך?

האם להבחין בין סוגים שונים של מצבי חירום?

הסדרים בחוקה הנוגעים להכרזת מלחמה וסמכויות הרשות המבצעת במצבי חירום - סקירה משווה

ר' השלמה בחוק הממשלה או בתקנון לגבי הוועדה בכנסת הדנה בתקנות שעת חירום היא ועדת החוץ והביטחון.

לדיון – היחס בין הוראה זו (הקיימת היום בסעיף 39(ד) בחוק-יסוד: הממשלה) לבין הפרק של זכויות האדם, וגישת הוועדה שלא לקבוע הגבלות ייחודיות לכל זכות אלא להסתפק בפסקת הגבלה כללית (לפי ההצעה ור' בפרק זכויות היסוד של האדם, פנייה לערכאות ואיסור ענישה למפרע יוכרו כזכויות חוקתיות ומאחר שכבוד האדם כבר מנוי בחוק יסוד – ניתן יהיה להתאים סעיף זה לפסקת ההגבלה הקיימת לגבי חוקי היסוד ור' סעיף 8 וסעיף 12 כבוד האדם וחירותו ).

דרך אחרת היא לקבוע הגבלה כללית של כוחה של חקיקת חירום לפגוע בזכויות האדם.

ההוראה כאן (הטוטאליות שלה) אינה מתאימה לדרך שבה פורש "כבוד האדם" (כמונח חובק זכויות רבות).

האם לקבוע פסקת הגבלה מיוחדת לפגיעה בזכויות בעת חירום? האם לקבוע זכויות שאין לפגוע בהן בכלל (שיטתנו היא ששום זכות אינה מוחלטת גם בזמן רגיל).

ר' בג"ץ 6971/98 פריצקי נ' שר הפנים פ"ד נג(1) 763 – לפיו ניתן להשתמש בכלי של תקנות שעת חירום בהתקיים מבחן כפול של מצב החירום כמחייב ההסדר וכלא מאפשר הסדר בחקיקה (כנסת שאי אפשר לכנסה בשל המצב) – מבחן המפחית מאוד את האפשרות לתקנות שעת חירום שלא בנסיבות חירום אמיתיות.

לדיון – מוצע למחוק את המלים הקיימות היום "זולת אם הוארך תוקפן בחוק" – לכאורה ראוי שלא לקשור בין תקנות לבין חוק מאריך (ולערבב בין שני סוגי נורמות באופן לא רצוי) ולקבוע רק ביטול של התקנות ותו לא שהרי ניתן גם לחוקק חוק בעניין זה עם פקיעת התקנות.

המחוקק יכול לקבוע בחוק רגיל את ההסדר כהסדר של קבע או זמני כפי שיבחר ורצוי מכל מקום להגביל את משך תוקפן של תקנות שעת חירום.

לדיון – מומלץ למחוק את הסיפה דהיום הקובע: "תקנות שעת חירום שתוקפן הוארך בחוק יוסיפו לעמוד בתוקפן"; אם חדל מצב החירום ומעונינים בהסדר – ניתן וראוי לקבעו בחוק רגיל (אחרת יווצרו גם קשיי פרשנות – מהי אותה הארכה ומה כוללת).

יש להחריג את התקנות לשעת חירום מפרק החקיקה (סעיף 8(ג)) – הקובע שבתקנות לא יוטל עונש מאסר העולה על ששה חודשים.

האם להחריג במפורש גם את הוראות סעיף 9(ב) הדן בפיקוח הכנסת על חקיקת משנה עונשית (ואף כאן – הפיקוח הוא בדיעבד ולא מלכתחילה) וסעיף 11(א) שעניינו פרסום ברשומות – לגבי סעיפים אלה יש כאן הוראות מפורשות ואולי אין צורך בהחרגה.